מדהים לגלות עד כמה היטיב רבי נחמן ראות באומרו שמתוך כל המסכות שבהן מופיע יצר הרע במהלך חיינו, בעיית הספק תעסיק את העולם יותר מכול.

הפוסט־מודרניזם הנוכח בעולמנו במאה העשרים ואחת מטיל ספק באופן שיטתי בכל ערך ואידיאולוגיה, ואפילו בשפה עצמה. הספק, כפי שהטעים רבי נחמן, יביא עמו את העצבות, החידלון והפיתוי, והאמונה תהפוך למשימה קשה מאוד.

רבי נחמן, בתורותיו המעמיקות ובסיפורי המעשיות שלו, העומדים במוקד ספר זה, מציב את עוצמת התמימות כאלטרנטיבה לספק. להיות תמים פירושו להאמין שיש טוב, שאדם יכול לעשות טוב לחברו באמת ובתמים, להאמין שאנחנו בניו של המלך ולא השפחה, להאמין שאדם יכול להיות מאושר, ומתוך כך להמר ביודעין על האמונה. אמונה שאיננה ממתינה להוכחות מדעיות שבאות מבחוץ כדי להפריך את הספק. זוהי קפיצה בתנועה פנימית מתוך בחירה באמונה, ואם אכן נאמין ביכולתנו לעבור את הגשר, נעבור אותו.